איך שוברים את הקרח בערב עם אנשים שלא כולם מכירים

כולנו היינו בערב כזה. חבר מביא את החברים מהעבודה, בת זוג מביאה את החבורה שלה, או שפשוט מתחילים ללמוד במקום חדש. כולם נחמדים, אבל השיחה נשארת ב"מה אתה עושה בחיים" ו"מאיפה אתם מכירים את רון". אחרי חצי שעה מתחלקים לקבוצות של מי שכבר מכיר.

הסיבה פשוטה. שאלות כלליות מקבלות תשובות כלליות. כדי שאנשים ייפתחו צריך לתת להם סיבה לספר סיפור, ולעשות את זה בלי לשים אותם במרכז הבמה מול זרים.

1. מתחילים בשאלות שכל אחד יכול לענות עליהן

השאלה הראשונה בערב צריכה להיות קלה. לא "מה הפחד הכי גדול שלך", אלא משהו שאין עליו תשובה נכונה ולא דורש לחשוף כלום. למשל:

• מה הדבר הכי מיותר שקנית בגלל סרטון ברשתות, ואיפה הוא היום?
• איזו אפליקציה גונבת לך הכי הרבה שעות ביום?
• מה הדבר הכי ישראלי שעשית השבוע?

שאלות כאלה עובדות כי כולם מזדהים עם התשובות. ברגע שמישהו מספר על הבלנדר שקנה בשלוש בלילה, מישהו אחר כבר רוצה לספר על שלו.

2. סבב מהיר לפני סיפורים ארוכים

סבב הוא שאלה שכולם עונים עליה בתורם, במילה או במשפט. זו הדרך הכי טובה להתחיל, כי אף אחד לא נשאר לבד במרכז. התשובות קצרות, ותוך דקה שומעים את כל השולחן. "השיר שחייב להתנגן בחתונה שלכם", "מה רציתם להיות כשהייתם בגן", "המאכל שהייתם אוכלים כל יום". אחרי שני סבבים כאלה כולם כבר דיברו, וזה החלק הקשה.

3. הצבעות "מי הכי סביר" עושות את העבודה בשבילכם

"מי פה הכי סביר להגיע לטיסה ברגע האחרון?" היא שאלה שמכריחה אנשים להסתכל אחד על השני ולגבש דעה. כשההצבעה סודית ורק התוצאה נחשפת, אף אחד לא נפגע, וכולם צוחקים מי קיבל הכי הרבה קולות. גם מי שהגיע לבד מקבל קולות, ופתאום הוא חלק מהקבוצה.

כדאי להימנע מהצבעות שנוגעות במראה, בכסף או בזוגיות כשלא כולם מכירים. "מי הכי סביר לשכוח יום הולדת" זה מצחיק. "מי הכי סביר להתגרש" זה לא.

4. "מה עדיף" כשהשיחה נתקעת

יש רגע בכל ערב שבו השיחה מתה לכמה שניות. שאלת "מה עדיף" מחזירה אותה מיד, כי כל אחד בוחר צד ומיד יש ויכוח קטן. "טלפון שתקוע תמיד על 5% סוללה, או מסך סדוק לכל החיים?" אין פה תשובה נכונה, וזה בדיוק העניין.

5. מעמיקים רק כשמרגישים שאפשר

אחרי שעה של צחוקים אנשים מוכנים לשאלות קצת יותר אישיות: "איזו החלטה של חמש דקות שינתה לך את החיים?", "מה הכי קשה לך בלהכיר חברים חדשים בשלב הזה?". אם שואלים את זה בהתחלה, זה מרגיש כמו ראיון. בשלב הזה של הערב זו שיחה.

כלל אצבע: אם אתם לא בטוחים ששאלה מתאימה, תענו עליה קודם בעצמכם. ככה אתם מראים לאחרים כמה עמוק מותר ללכת.

מה לא לעשות

• לא להכריח. מי שלא רוצה לענות, מדלג. ערב שבו מישהו הרגיש לחוץ לא ייגמר טוב.
• לא לחקור. שאלת המשך אחת זה מעולה. חמש שאלות המשך זו חקירה.
• לא לבחור שאלות שמתאימות רק לחלק מהשולחן. בדיחות פנימיות של החבורה הוותיקה משאירות את החדשים בחוץ.

בקיצור

מתחילים קליל, נותנים לכולם לדבר מהר, משתמשים בהצבעות ובשאלות "מה עדיף" כדי לחבר בין אנשים, ומעמיקים רק כשהאווירה מרשה. זה בדיוק הסדר שבו בנינו את בוא נפתח: המשחק מתחיל בקלפים קלילים ומעמיק בהדרגה, ההצבעות סודיות, ולכל אחד יש דילוג.

חפיסות שמתאימות לנושא

עוד מאמרים